מעמד האישה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה

בית הדין הרבני בעד הגבר? לא בטוח שכן, מהפכה במעמד האישה חלחלה גם לבתי הדין הרבניים.

אם פעם, היה הגבר ממהר לבית הדין הרבני להגיש את תביעותיו מתוך ידיעה ששם ייפסקו לחובתו מזונות קטינים, מדור ודמי אחזקת מדור נמוכים משמעותית מאלו שייפסקו בבתי המשפט למשפחה, הייתה האישה, מאותה סיבה בדיוק, אצה להגיש את תביעותיה בבית המשפט לענייני משפחה מתוך הנחה שתקבל דמי מזונות גבוהים יותר.

מעמד האישה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה
מעמד האישה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה

רוח חדשה במעמד האישה

כיום, בעקבות "הרוח החדשה" הנושבת בין פרוזדורי שתי הערכאות, הרבנית והלא-רבנית ספק אם יש טעם עוד ב"מירוץ סמכויות" בכל הנוגע למזונות.

נדמה, כי בתי המשפט לענייני משפחה מנסים לאמץ רוח מתקדמת בין המינים תוך התייחסות לאישה כאל יחידה כלכלית שווה והם מורידים את רף המזונות אשר הם פוסקים לרמה של פסיקתם בבתי הדין הרבניים לפני עשרים שנה.
מנגד, מעלים בתי הדין הרבניים את אותו רף מזונות הן משום הבנתם כי צרכיהם של ילדים גדלו במשך השנים והן מתוך ידיעה כי שוויון כלכלי בין המינים מתקיים רק בשכבה הסוציואקונומית הבינונית אשר אינה מהווה את מרבית הציבור.

כך למשל מחמירים בתי הדין עם הגברים כך שמספר עונשי המאסר שהושתו על סרבני גט גברים הוא 69.
לעומת זאת לא הוטל עונש מאסר על שום אישה סרבנית גט.